Ezechiel Dannhauser הצטרף בשנת 1864 בשל התנאים הבלתי נסבלים ב-Judenbichl, פנה אל העירייה בבקשה להקצות מקום קבורה לקהילה היהודית בבית הקברות העירוני החדש (כיום Westfriedhof). מועצת העיר נענתה לבקשה פה אחד. הקבורה הראשונה התקיימה באותה שנה.

בשנת 1865 הועברו ארבעה קברים מיהודנביכל לבית הקברות החדש, דבר המנוגד לחלוטין למסורת היהודית, אך נבע ככל הנראה מהתנאים הבלתי ראויים ששררו ביהודנביכל. בשנת 1890 הורחב בית הקברות לכיוון דרום, ובמסגרת זו הוקמה מחלקה ישראלית חדשה בפינה הדרומית-מערבית, לצד המחלקה הפרוטסטנטית שהוקמה בפינה הדרומית-מזרחית. ב-20 השנים הבאות הועברו שוב המתים לקבורה מחודשת.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, במיוחד לאחר כניסתה של איטליה למלחמה, נקברו באינסברוק רבים מהנופלים מכל שטחי הכתר. כ-20 נופלים נקברו במקומות אחרים בטירול, כגון קופשטיין וקיצבהיל. Chewra Kadisha (אגודת הלוויות) נדרשה כ-50 פעמים באינסברוק לבצע קבורות על פי הכללים הטקסיים.

בשנת 1942 נערך הקבורה האחרונה, לפני שהבית הקברות פורק. המצבות נמכרו והקברים היו אמורים להישאר נטושים או להיות מאוחדים. התגלעו מחלוקות בין מחלקת העירייה, שתכננה לבצע את המכירה כהלכה, לבין גאולייטר הופר, שסירב לכל התנהלות מכובדת. כך לא נעשה דבר. בית הקברות, שכבר סבל קשות מהשחתות, נפגע מפגיעת פצצות. המצבות שלא נמכרו היו מוטלות על הקרקע, רובן שבורות.

התיקון היה משימה קשה מאוד בשל היעדר אמצעים כספיים. בשנת 1952 שילמה העיר 30,000 שילינג עבור תיקון מצבות הקבורה של הקהילה היהודית, בתנאי שלא תוגשנה תביעות נזיקין. רודולף ברויל הזמין כ-30 מצבות פשוטות על פי תוכניות של האדריכל תיאודור פראצ'נסקי. הרב יוסף לינק קיבל קבר מאובזר יותר. שמות הקורבנות שנוספו לקברי המשפחה, שלא נקברו כאן כלל, כמו זה של אילזה ברויל. כמה קורבנות הועברו לכאן, לאחר שנקברו במקומות אחרים.

בשל הרחבת „סודרינג“ בשנים 1980/81, בעקבות פעילותה של חברת Asfinag, צומצם (בחצי) החלק הישראלי של בית הקברות העירוני המערבי, והארונות הועברו תחת פיקוחו של הרב הראשי עקיבא אייזנברג. 76 אנשים הועברו ל„קבר זיכרון“, מעין קבר משותף עם לוח ברונזה גדול, ו-78 מצבות הועברו ברובן בתוך בית הקברות. כך לא נותרה אבן במקומה, והסדרה של העברות הקברים האסורות על פי המסורת היהודית באינסברוק הגיעה לשיאה. הקהילה היהודית קיבלה פיצוי בסך מיליון שילינג, וב-1981 נערך טקס חנוכה מחדש בנוכחות מושל המדינה ושגריר ישראל. ספרי הקבורה של בית הקברות המערבי באינסברוק נשמרו במלואם.