בהשפעת השואה, הכנסייה הקתולית התרחקה בהדרגה מהפרקטיקות האנטי-יהודיות שנמשכו מאות שנים. עם ועידת זיליסברג, 1947 החל הדיאלוג הנוצרי-יהודי, שבמרכזו עמד המאבק באנטישמיות. אולם, ועידה זו גם הניחה את היסודות לשינוי כיוון תיאולוגי בכנסיות הנוצריות. עם זאת, האנטי-יהדות לא נעלמה, לא בתוך הכנסייה ולא בחברה. אבן דרך נוספת ומכריעה הייתה בשנת 1965, עם פרסום הצהרת מועצת הוותיקן השנייה על עמדת הכנסייה כלפי הדתות הלא-נוצריות""נוסטרה אטאטה"", ובכך, או ליתר דיוק, בעיקר כלפי היהדות. הדיאלוג הועמק והפך למוסד. מול "הוועדה ליחסים דתיים עם היהדות" עומדת ה-IJCIC, "הוועדה היהודית הבינלאומית להתייעצויות בין-דתיות". ברמה הלאומית ה... ועדת התיאום לשיתוף פעולה נוצרי-יהודי שהוקמה ומחולקת לוועדות נוצריות-יהודיות מקומיות. באנסברוק פועלת אחת מהן.

מאז ה-7 באוקטובר ומלחמת עזה שבאה בעקבותיה, האנטישמיות המתעוררת מחדש, ובעיקר הביקורת על פעולות ישראל בעזה, תופסות מקום מרכזי יותר ויותר בדיאלוג הנוצרי-יהודי. מספר התבטאויות פומביות מצד הכנסייה נתפסו על ידי הצד היהודי כחד-צדדיות ובלתי מאוזנות, והן נדחו. לפיכך, נושא זה הועלה לדיון בוועדה הנוצרית-יהודית המקומית.

לרגל ביקורו של הרב הראשי ירון אנגלמאייר באינסברוק, המעורב מאוד בדיאלוג הבין-דתי, יש לנצל את ההזדמנות לקיים שיחה עם נציגי הכנסיות החברות בוועדה, ובכך להחליף עמדות בנוגע למדינת ישראל ויחסיה ל"הבטחת הארץ".

המשתתפים בדיון הפאנל:
הרב הראשי של הקהילה היהודית בווינה, ירון אנגלמאייר,
פרופ' (בדימוס) ד"ר רומן זיבןרוק, יו"ר הוועדה הנוצרית-יהודית,
מנהל הכנסייה האוונגליסטית של זלצבורג וטירול.