קריאה ושיחה עם נדין אולונצקי, הנחייה: ברברה תים

מחקרה של נדין אולונצקי מראה שהפצעים של העבר נמשכים עד היום. היסטוריה עכשווית רב-קולית והרהורים מרגשים על שתיקה וזיכרון. משפחת אמה הותירה אחריה זיכרונות, ירושות וסיפורים. ממשפחתו היהודית של אביה נותר רק תצלום קטן. רק פעם אחת סיפר לה אביה על מה שקרה לו ולמשפחתו במהלך השואה – על ספסל בפארק הבוטני בציריך. נדין אולונצקי בת חמש עשרה, ואביה הוא גרפיקאי וצלם חובב, שחייב לתעד הכל לפני שזה ייעלם. עשרות שנים לאחר מכן, היא נתקלת בערימות של מסמכים ומגלה את מה שהוריה הסתירו ממנה כל כך הרבה זמן. בהשראת השיחה על ספסל הפארק, נדין אולונצקי שוזרת קשת סיפורית מההיסטוריה של משפחתה, שמקורה באודסה, דרך שנות המלחמה והמאבק הממושך של אביה לקבלת »פיצויים«, ועד לימינו. בצורה נוקבת, אישית ובהומור לקוני היא מספרת כיצד השפיעו עליה האירועים, הידע והבורות לגביהם, ושואלת את השאלות שמעולם לא הצליחה לשאול את אביה.

הספר בוחן באופן לא סנטימנטלי את צללי הרדיפה שנותרו. הוא מספר על בריחה, כאב, זעם וטירוף, אך גם על אהבה ואומץ לחיות; על הקסם של תמונות, על הכוח המרגיע של גן – ועל הקשיים בעיבוד מה שקרה. מוות, בריחה ואובדן אינם ניתנים לתיקון, אך ניתן להנכיח אותם. אירוע של המוזיאון היהודי בהוהנמס בשיתוף עם מוזיאון פרסטג.